פסק-דין בתיק ע"פ 8393/04

השופטת ד' ביניש:

           המערער קטין שהיה כבן שבע עשרה בעת ביצוע העבירה, הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון והורשע על פי הודאתו בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. מהעובדות, כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן עולה כי המתלונן ביחד עם עוד שניים בילו במועדון לילה בבאר-שבע, בשלב מסויים, כשהשניים האחרים התרחקו מהשולחן ניגש המערער לשולחנו של המתלונן, וכאשר הודיע לו זה האחרון כי יושבים באותו מקום, הגיב המערער בחריפות, כך התפתח סיכסוך. המתלונן הציע למערער לצאת אל מחוץ למועדון, ואמנם הוא עצמו קם ויצא, המערער נותר בתוך המועדון וכשחזר המתלונן, תקף אותו המערער ודקר אותו באמצעות שבר בקבוק בגבו ובראשו. המתלונן נדקר 13 דקירות עד שחש שיתוק ברגליו, והובל מן המקום לבית חולים במצב של שיתוק. מתעודה רפואית מעודכנת מתברר כי עד היום סובל המתלונן, צעיר בן עשרים ושש, כתוצאה מהפגיעה בעמוד השידרה, מנכות ומתקשה בהליכה.

           בית המשפט המחוזי גזר את עונשו של המערער והטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של 27 חודשים, קנס כספי בסך 3,000 ש"ח, או 6 חודשי מאסר תמורתו, ופיצוי כספי למתלונן בסך 12,000 ש"ח, שישולמו ב-15 תשלומים חודשיים החל מתום 60 מיום שחרורו מן המאסר. הערעור מופנה כנגד עונש המאסר וכן כנגד הקנס והפיצוי.

           בגוזרו את דינו של המערער, נטל בית המשפט קמא דעתו לנסיבותיו האישיות הקשות, לחוות דעת פסיכיאטרית שניתנה ביחס למערער ולתסקיר שירות המבחן. בית המשפט עמד על כך כי למערער בעיה של התמכרות לסמים שהחלה בגיל צעיר, וכי הנסיונות לטפל בבעיה זו בטרם נכנס לכלא לא עלו יפה. כן עמד בית המשפט על כך כי למערער בעיית אלכוהול, וככל הנראה היה גם שתוי בעת ביצוע העבירה. בית המשפט נתן דעתו לנסיבות האישיות והמשפחתיות הקשות של המערער, לעברו הנקי, ולעובדה שהודה במעשי. בסופו של הליך הגיע בית המשפט למסקנה כי חומרת העבירה ונסיבותיה והנזק הרב שנגרם לקרבן תמים מצדיקים הטלת מאסר בפועל, גם אם מביאים בחשבון את הנסיבות האישיות.

           בפנינו טען בא-כוחו של המערער כל שניתן לטעון להקלה בעונשו של המערער, הוא עמד על מצבו הנפשי של המערער בכלא, על כך שמסיבות שונות נאלץ לעבור בבתי כלא שונים, דבר שהכביד עליו את תקופת מאסרו והצביע על המצוקה הקשה שבה נתונים המערער ומשפחתו. הסנגור עמד עוד על המצב הכלכלי של המערער ושל אמו אשר אינם מסוגלים, לטענתו, לעמוד בנטל הכספי שהעונש הטיל עליהם. שירות המבחן לנוער הגיש לנו תסקיר מעודכן ביחס למצבו הקשה של המערער בתחילת ריצוי עונשו בכלא, עם זאת נאמר בתסקיר כי לאחרונה הסתגל המערער לתנאי מאסרו, וכי חל שיפור במצבו ובסיכוייו להתמודד עם מצבו.

           שקלנו את טענות הערעור, ולא ראינו להעתר לבקשה לקיצור תקופת המאסר. מעשה האלימות והבריונות של המערער היו חמורים ביותר, וכתוצאה מכך נפגע המתלונן פגיעה קשה אשר ספק אם יחלים ממנה. כבר חזרנו ואמרנו לא פעם בפסיקתנו כי יש להחמיר עם עבריינים המשתמשים בסכין או באמצעים פוגעניים אחרים כדי לדקור ולפצוע אנשים על לא עוול בכפם. התרענו על כך, כי יש לשים קץ לתופעה, לפיה צעירים היוצאים לבילוי חוזרים פגועים ופצועים, ולעתים אף אינם חוזרים כלל, עקב מעשי האלימות. עונש המאסר שהוטל על המערער, אינו חמור כלל ועיקר, גם בהתחשב בגילו הצעיר. עונשי המאסר נועדו להעביר מסר למבצע עבירת האלימות וכן מסר לרבים, לעבריינים בכוח. לא נעלם מעינינו הרקע שבו צמח המערער והתמודדותו עם תנאי חיים קשים, אך אין בכך כדי להצדיק הקלה משמעותית מעבר לזו שזכה בה בקציבת עונש המאסר בפועל. עם זאת מפנים אנו את תשומת ליבם של שלטונות בתי הסוהר לכך שראוי לנסות ולשלב את המערער בתכנית לגמילה מסמים, ככל שניתן, כדי לנסות לשקמו לקראת צאתו מן הכלא.

           אשר להיבט הכספי של העונש שנגזר על המערער, אנו רואים לבטל את הקנס שהושת עליו, שכן, במצב הכלכלי שלו ושל אמו התומכת בו, העונש האמור הוא כבד מנשוא. לא ראינו להתערב בסכום הפיצוי שהמערער חויב בו למתלונן, אשר כאמור ניזוק באופן קשה כתוצאה מהעבירה שביצע המערער.

           בכפוף לאמור לענין הקנס, אנו דוחים את הערעור.

           ניתן היום, י"ד בשבט התשס"ה (24.1.2005).

ש ו פ ט                                               ש ו פ ט ת                                     ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: